רבי נחמן מברסלב

רבי נחמן מברסלב

• • רבי נחמן מברסלב** (ה'תקל"ב-ה'תקע"א, 1772-1810), הידוע גם כ**רבי נחמן מטולטשין**, היה אדמו"ר וצדיק, מייסד החסידות הברסלבית ונין הבעל שם טוב הקדוש זי"ע. נחשב לאחד מגדולי מחדשי החסידות, ופיתח דרך ייחודית בעבודת הבורא הכוללת התבודדות, התחדשות מתמדת ושמחה פנימית. למרות שנפטר בגיל צעיר יחסית, הותיר אחריו מורשת רוחנית עמוקה הממשיכה להשפיע על עולם החסידות עד היום.

תולדות חיים

נולד ביום ראש חודש ניסן ה'תקל"ב (1772) בעיירה טולטשין שבאוקראינה, לאביו רבי שלמה נ"ע ולאמו פיגה ע"ה, בת האדמו"ר רבי נחמן מהוראדנקא זי"ע. מצד אמו היה נין לבעל שם טוב הקדוש, מייסד החסידות, קרבה שהשפיעה רבות על דרכו הרוחנית. כבר מילדותו התבלט בחריפותו, בקדושתו ובכמיהתו העזה לדבקות אמיתית בבורא.

בצעירותו נשא את בת רבי אפרים מאוסיק, נכד הבעל שם טוב, וקבע מגוריו תחילה בעיירה אוסיק ולאחר מכן בעיירה זלאטופול. כבר בגיל צעיר החל לקבץ חסידים סביבו והקים חצר חסידית. בשנת תקס"ח (1808) עבר לעיירה ברסלב, ועל שמה נקראה החסידות שיסד.

דרכו בעבודת ה'

רבי נחמן זי"ע פיתח דרך ייחודית בעבודת הבורא המכונה "החסידות הברסלבית". עיקרי דרכו כללו:

• • התבודדות**: הדגיש את חשיבות ההתבודדות היומית - שיחה אישית עם הקב"ה בשדה או במקום שקט, ביטוי כנה של רגשות, בקשות ותלונות. "הסתלקות לשדה בכל יום ולדבר עם ה' יתברך בהתבודדות", כפי שלימד.

• • התחדשות מתמדת**: לימד על הצורך בהתחדשות מתמידה ועל כך שכל יום יש להתחיל מחדש בעבודת ה'. "אסור להיות זקן", אמר, והדגיש את חשיבות השמירה על רעננות רוחנית.

• • נעילת עיניים מן העולם**: הקפיד על קדושת הבריתים ועל הימנעות מהסתכלות בדברים האסורים, וראה בכך יסוד מרכזי בעבודת ה'.

• • שמחה ואמונה**: למרות המודעות לקשיי הדרך הרוחנית, הדגיש את חשיבות השמחה והאמונה הפשוטה. "מצוה גדולה להיות בשמחה תמיד", הוא אחד מהאמרות המפורסמות שלו.

ספריו ותורתו

עיקר תורתו של רבי נחמן נשמרה בספר **"ליקוטי מוהר"ן"**, הכולל את תורותיו ודרשותיו כפי שנרשמו על ידי תלמידו המובהק רבי נתן מברסלב זצ"ל. הספר מחולק לשני חלקים: "ליקוטי מוהר"ן תנינא" (חלק ב') הוא המשך לחלק הראשון.

ספר נוסף החשוב הוא **"ספר הסיפורים"** או "סיפורי מעשיות", הכולל שלושה עשר סיפורי אגדה שסיפר רבי נחמן לחסידיו. סיפורים אלו רוויים ברמזים קבליים ובלקחים רוחניים עמוקים, והם נחשבים ליצירת מופת בספרות החסידית.

כמו כן, נשמרו דבריו ב**"שיחות הר"ן"** - אוסף שיחותיו בענייני עבודת ה', וב**"ספר המידות"** - אוסף אמרות קצרות ומעשיות לפי סדר האלף-בית.

מופתים וסיפורים

הספרות הברסלבית מלאה בסיפורי מופתים ונפלאות המיוחסים לרבי נחמן זי"ע. בין השאר מסופר על יכולותיו המיוחדות בריפוי נפש וגוף, על חכמתו בעניני עולם, ועל הכוח הרוחני שהיה לו לעורר לבבות בני אדם לתשובה.

מהמעשים המפורסמים המיוחסים לו הוא "תיקון הכלל" - תיקון רוחני מיוחד שעשה למען כלל ישראל, וכן הנסיעה לארץ ישראל בשנת תקנ"ח (1798), שבה ראה משימה רוחנית חשובה.

השפעתו ומורשתו

רבי נחמן הקים חצר חסידית משגשגת שמשכה חסידים רבים מכל רחבי אוקראינה ופולין. תלמידו הראשי והמובהק היה **רבי נתן מברסלב** (רבי נתן שטרנהרץ), שרשם ושימר את תורתו ושימש למעשה כיורש הרוחני שלו.

לאחר פטירתו, החליטו החסידים שלא למנות אדמו"ר חדש במקומו, והכריזו כי "רבי נחמן מברסלב לא מת מעולם". מנהג ייחודי זה, של "אדמו"ר מת", הפך לאחת המאפיינות הבולטות של החסידות הברסלבית.

החסידות הברסלבית המשיכה להתפתח גם לאחר הפטירה, והפכה לתנועה רבת השפעה. בתקופה המודרנית זוכה החסידות הברסלבית לתחייה מיוחדת, במיוחד בקרב בעלי תשובה, הרואים בדרכה כלי מתאים לחזרה לדרך התורה.

יום ההילולא

רבי נחמן זי"ע נפטר ביום י"ח תשרי ה'תקע"א (1810) בעיירה אומן שבאוקראינה, לפי בקשתו המפורשת. קברו באומן הפך לאתר עלייה לרגל מרכזי עבור חסידי ברסלב מכל העולם.

בכל שנה, בחג ראש השנה, מתכנסים באומן אלפי חסידים לציון הקדוש, במסורת הנקראת "קיבוץ באומן". מנהג זה התחזק במיוחד לאחר נפילת המסך הברזל, כאשר נפתחה האפשרות לנסיעה חופשית לאוקראינה.

תורתו ודרכו של רבי נחמן מברסלב ממשיכות להאיר עד היום לאלפי חסידים ומעריצים ברחבי העולם, והוא נחשב לאחד מגדולי מחדשי החסידות שהקרינו אור על הדרך לעבודת הבורא.