נועם אלימלך

נועם אלימלך הוא ספר חסידות מרכזי, מחיבוריו של רבי אלימלך מליז'נסק (תע"ז-תקמ"ז; 1717-1787), מגדולי החסידות בדור השלישי למייסדיה. הספר נחשב לאחד מספרי היסוד של החסידות הפולנית והגליציאנית, והוא מנוקד בעיקר בהגדרת מעמד הצדיק בחסידות.

על המחבר

רבי אלימלך בן אליעזר ליפמן מליז'נסק היה מתלמידיו הבולטים של המגיד ממזריטש', והוא נמנה עם מפיצי תורת החסידות הראשונים בפולין ובגליציה. לאחר פטירת רבו המגיד (שנת תקל"ג, 1772), התיישב בעיירה ליז'נסק שבגליציה, שם ייסד חצר חסידית גדולה וגידל עשרות תלמידים שהיו למנהיגי חסידות מרכזיים, ביניהם: הרואה מלובלין, המגיד מקוזניץ, רבי מנחם מנדל מרימנוב, ועוד רבים.

רבי אלימלך נודע בצדקותו ובקדושתו, ודרשותיו המופלאות משכו המונים. הוא פיתח את תורת הצדיקות ואת יחסי הרבי והחסיד, והניח את היסודות לחסידות הגליציאנית והפולנית שהתפתחה לאחריו.

מבנה הספר

הספר נדפס לראשונה בשנת תקמ"ז (1787) בעיר למברג (לבוב), מספר חודשים לאחר פטירת המחבר, על ידי בנו רבי אלעזר מליז'נסק. המהדורה הראשונה מנתה 255 עמודים.

הספר מחולק לשני חלקים עיקריים:

חלק ראשון - החלק המרכזי של הספר, מסודר לפי סדר פרשיות התורה. בכל פרשה מובאים ביאורים, דרושים ורעיונות חסידיים על פסוקים שונים מהפרשה. רבי אלעזר אסף את הדברים מדרשות אביו שנשא בשבתות במשך שנים רבות.

חלק שני - "ליקוטי שושנה" - אוסף של רעיונות קצרים, ביאורים ופנינים על פסוקי תנ"ך ועל מאמרי חז"ל. חלק זה אינו מסודר לפי סדר התורה, אלא מכיל לקט מגוון של תורות קצרות.

תוספות במהדורות מאוחרות - ברוב המהדורות של הספר שנדפסו לאחר מכן נוספו חיבורים נוספים:

• צוואת רבי אלימלך - הוראות והנהגות שציווה לתלמידיו ולבניו לפני פטירתו
• הנהגות האדם - כללי התנהגות והתבודדות לעובד ה', שנכתבו כנראה על ידי רבי אלימלך עצמו. ישנן שתי נוסחאות של חיבור זה במהדורות שונות
• צעטל קטן ("פתק קטן") - הנהגות נוספות לעבודת השם
• תפילות וסגולות - תפילות לעניינים שונים שנוסחו על ידי רבי אלימלך
• איגרות - מכתבים של רבי אלימלך לתלמידיו ולבני דורו
• במהדורות מסוימות נוספו גם חיבורים של אחרים, כגון "טעמי המצוות" לרבי יוסף ג'יקטיליה

תורת החסידות בספר

מעמד הצדיק

הספר "נועם אלימלך" נודע בכינוי "ספר הצדיקים", מפני שהוא מבאר באופן יסודי ומקיף את מושג הצדיק בחסידות. רבי אלימלך מפתח את תפיסת הצדיק כמנהיג רוחני, כמתווך בין הבורא לבין עם ישראל, וכמי שתפקידו להעלות את נשמות ישראל ולקרבם לאביהם שבשמים.

הצדיק, על פי הספר, אינו רק אדם ירא שמים וחסיד יחיד, אלא מנהיג ציבור בעל אחריות כללית על החסידים שלו. הוא צריך להתפלל עבורם, לדאוג לפרנסתם הגשמית והרוחנית, ולהעלותם במדרגות הקדושה. תפיסה זו הניחה את היסוד ליחסי הרבי-חסיד בחסידות הפולנית והגליציאנית.

עבודת השם בגשמיות

הספר מדגיש את הרעיון החסידי של עבודת השם בגשמיות - "בכל דרכיך דעהו". רבי אלימלך מלמד כיצד להפוך כל מעשה גשמי למעשה של קדושה, וכיצד לעבוד את ה' לא רק בתפילה ובלימוד תורה, אלא גם באכילה, בשתייה, במסחר ובכל ענייני העולם הזה.

דביקות ובטול

דביקות בה' וביטול היש האנושי הם נושאים מרכזיים בספר. רבי אלימלך מלמד על המדרגה של התבטלות מוחלטת מפני רצון העליון, ועל הדרך להגיע למצב של דביקות תמידית בבורא.

שמחה ואמונה

הספר מדגיש את חשיבות השמחה בעבודת השם ואת כוח האמונה הפשוטה. רבי אלימלך מלמד שעל האדם לשמוח תמיד, גם בעתות של צער וסבל, ולדעת שהכל לטובה מאת השם יתברך.

השפעה והפצה

ספר "נועם אלימלך" הפך לאחד הספרים הנלמדים והנערצים ביותר בעולם החסידות. החל ממהדורתו הראשונה והלאה, הספר נדפס עשרות פעמים במהדורות שונות ובמקומות שונים ברחבי העולם.

הערכת גדולי החסידות

גדולי החסידות בדורות הבאים השתעשעו בספר והביעו את הערכתם העמוקה כלפיו:

• בעל התניא (רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חב"ד) כינה את הספר "ספר הצדיקים", והמליץ עליו לתלמידיו ללימוד מעמיק.

• רבי נחמן מברסלב אמר: "קדושתו של רבי אלימלך עולה על מה שנראה מתוך ספרו", כלומר - אף שהספר קדוש מאוד, קדושת המחבר עצמו הייתה עוד יותר גבוהה.

• רבי יצחק אייזיק מקאליב כתב פירוש מקיף על הספר בשם "דברי יציב", שהכיל מאות עמודים. מסופר שבשעה שכתב את הפירוש, נשמעה לו בת קול מהשמים ששאלה: "מי הרשיך לפרש את דברי הקדוש רבי אלימלך?"

• החסידים הפולנים והגליציאנים רואים בספר ספר יסוד בתורת החסידות, והוא נלמד בקביעות בבתי מדרש חסידיים רבים.

= סגולות הספר

בעולם החסידים מיוחסות לספר סגולות מיוחדות. רבים נוהגים ללמוד מהספר בקביעות, בעיקר את החלק הנקרא "צעטל קטן" ואת ההנהגות שבו. מנהג נפוץ הוא לקרוא קטעים מהספר לפני תפילות חשובות או בעתות מצוקה.

במסורת הפולנית נהגו רבים לשאת עמם עותק קטן של "נועם אלימלך" כעין קמיע לשמירה. במהדורות מיוחדות הודפסו עותקים זעירים ("מיניאטורים") שניתן היה לשאת בכיס, וייחסו להם כוח מגן מפני צרות.

בבתי חולים יהודיים מסוימים נהוג היה להחזיק עותקים של "נועם אלימלך" בחדרי הלידה, בהאמינם שלספר סגולה ללידה קלה. מנהג זה מבוסס על האמונה בכוחו של הצדיק להיות מליץ יושר בשעת צרה.

מהדורות

הספר נדפס בעשרות מהדורות לאורך השנים:

• מהדורה ראשונה - למברג (לבוב), שנת תקמ"ז (1787), זמן קצר לאחר פטירת המחבר. זוהי המהדורה הנדירה והמבוקשת ביותר. היום קיימים רק עותקים בודדים ממהדורה זו בספריות גדולות.

• סלאוויטא, שנת תקנ"ד (1794) - מהדורה שנייה מוקדמת, מבית הדפוס המפורסם של סלאוויטא.

• ניו יורק, שנת תש"ב (1942) - הודפס על ידי נכדו של המחבר, רבי יהושע האשיל מסאדיגורה.

• שנגחאי, שנת תש"ו (1946) - מהדורה מיוחדת שהודפסה בשנגחאי על ידי ישיבת חכמי לובלין שנמלטה לסין בזמן מלחמת העולם השנייה.

• מהדורת המכון לחסידות - שני כרכים, עריכה חדשה מדעית בידי גדליה ניגאל, בהוצאת המכון לחסידות - יד הרב מימון ומוסד הרב קוק, ירושלים, תשל"ח (1978). מהדורה זו כוללת הערות, מראי מקומות, הקדמות מקיפות, והשוואות בין מהדורות שונות.

• מהדורות עכשוויות - בעשורים האחרונים הודפסו עשרות מהדורות של הספר, חלקן מנוקדות, חלקן עם פירושים וביאורים נוספים, וחלקן במהדורות כיס קטנות ("מיניאטורים"). מהדורות מפוארות הודפסו בידי הוצאות שונות עם כריכה יפה, נייר איכותי והדרת קודש.

• מהדורות עם פירושים - במהלך הדורות נכתבו פירושים רבים על הספר, ביניהם "דברי יציב" לרבי יצחק אייזיק מקאליב, "אמרי נועם" לרבי שלום נתן רא'ז, ועוד.

לימוד הספר

בחסידות נוהגים ללמוד מ"נועם אלימלך" באופן קבוע. מנהג נפוץ הוא ללמוד את פרשת השבוע מתוך הספר בכל שבוע. ישנן קבוצות לימוד רבות בבתי מדרש חסידיים המוקדשות ללימוד "נועם אלימלך".

בנוסף, נהוג ללמוד את "צעטל קטן" וההנהגות שבספר כהדרכה לעבודת השם היומיומית. רבים מדפיסים את "צעטל קטן" בנפרד ושומרים אותו בסידור או בתוך הכיס ללימוד תכוף.

קישורים נוספים

• רבי אלימלך מליז'נסק
• החסידות הפולנית
• המגיד ממזריטש'
• הרואה מלובלין
• רבי אלעזר מליז'נסק
• תורת הצדיק בחסידות