אורות
- אורות הם תגליות של קדושה אלוהית הנחשפות בעולמות העליונים ובעולם השפל, ומהווים הביטוי הפנימי של כוח האל יתברך המתגלה בבריאה.**
רקע והיסטוריה
מושג האורות עומד במרכז חכמת הקבלה, והוא מתבסס על פסוקי התורה הרבים המזכירים אור בהקשרים רוחניים. כבר בתורה נאמר "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר" (בראשית א, ג), וחז"ל למדו שזהו אור רוחני מיוחד ולא האור הגשמי הרגיל. הרמב"ן והרבה מחכמי הקבלה הרחיבו על מושג זה, והאר"י הקדוש פיתח תורה שלמה על שיטת האורות בספר עץ חיים ובכתבי תלמידיו.
בחסידות, בעיקר בתורת הבעש"ט ובחב"ד, התפתח הענין יותר, שכן האורות אינם רק מושג תיאורטי אלא חוויה רוחנית מעשית בעבודת השם.
משמעות רוחנית
לפי תורת הקבלה והחסידות, האורות מתחלקים למדרגות שונות: יש אור עליון הנקרא "אור אין סוף", ויש אורות שונים המתלבשים בכלים השונים של הספירות. כל מידה מהמידות העליונות - חסד, גבורה, תפארת וכו' - היא בעצם אור אלוהי המתגלה בדרך מסוימת.
בעבודת האדם, האורות מתגלים דרך מצוות, תפילה ותלמוד תורה. הצדיק זוכה לחזות באורות עליונים, ואף לגלותם לזולתו. כמו שכתב הזוהר הקדוש: "צַדִּיקַיָא אִינּוּן מְנָהֲרִין לְעָלְמָא" - הצדיקים הם המאירים לעולם.
מקורות וציטוטים
בתלמud (חגיגה יב, א) מופיע: "באור שברא הקדוש ברוך הוא ביום ראשון היה אדם צופה מסוף העולם ועד סופו". הזוהר מרחיב: "כֻּלָּא בִּתְרֵין אַנְפִּין אִתְבְּרִי, בְּנוּקְבָא וְדִכְרָא, בְּחֹשֶׁךְ וּבִנְהוֹרָא" - הכל נברא בשני פנים, בנוקבא וזכר, בחושך ובאור.
ראו גם
ספירות • כלים • עולמות • נשמה • אור אין סוף • צמצום
מקורות
- זוהר, פרשת בראשית
- ספר עץ חיים לאר"י הקדוש
- תניא לרבי הזקן מחב"ד
- רמב"ן על התורה, בראשית א, ג