הלכות טריפות
- הלכות טריפות
- הלכות טריפות הן אוסף הדינים העוסקים בפסילת בהמות, חיות ועופות מחמת מומים ומחלות הפוסלים אותם מאכילה לפי ההלכה.**
- רקע והיסטוריה
שורש המושג "טריפה" נמצא בפסוק "ובשר בשדה טרפה לא תאכלו" (שמות כב, ל), המתייחס במקור לבהמה שטרפה חיה בשדה. חכמי התלמוד הרחיבו מושג זה לכלול כל מום או מחלה הפוסלת את הבהמה מאכילה. התלמוד במסכת חולין מונה שמונה עשרה סוגי טריפות עיקריים, שנחלקים לקטגוריות של פגיעות בריאות, קרעים ונקבים.
הרמב"ם בהלכות שחיטה פירט את כל סוגי הטריפות ותנאיהם, והקובע שכל מום שגורם לכך שהבהמה לא תוכל לחיות שנה תמימה פוסל אותה. האחרונים הרחיבו ופיתחו הלכות אלו בהתאם לגילויים הרפואיים החדשים.
- משמעות רוחנית והלכתית
הלכות הטריפות מבטאות את העיקרון שאכילת בשר כשר מחייבת לא רק שחיטה נכונה, אלא גם בריאות מושלמת של הבהמה. כפי שכתב הכלי יקר, טריפות מזהמות את הנפש ומקלקלות את המידות. הבדיקה הקפדנית אחר טריפות ("בדיקת הריאה" וכדומה) היא חלק בלתי נפרד מתהליך ההכשרה.
רש"י מבאר שהתורה אסרה טריפות מפני ש"אין ראויה לאכילה", ומהר"ל מפראג מוסיף שטריפות פוגעות בשלמות הגוף והנשמה של האוכלם.
- מקורות וציטוטים
"וזאת התורה לבהמה ולעוף" (ויקרא יא, מו) - פסוק זה מהווה יסוד להלכות הכשרות כולן. התלמוד בחולין (מב ע"א) קובע: "אלו הן הטריפות בבהמה... נקובת הושט, פסוקת הגרגרת".
הרמב"ם פוסק (הלכות שחיטה ט, א): "שמנה עשר דברים אסורים בבהמה משום טריפה, ואלו הן: נקובת הושט, פסוקת הגרגרת... וכל אחת מאלו אם נמצאת בבהמה אחר שחיטה - הרי זו טריפה ואסורה באכילה".
ראו גם
הלכות שחיטה הלכות כשרות בדיקת ריאה נבילות וטריפות משגיח כשרות
מקורות
- תורה: שמות כב, ל; ויקרא יא
- תלמוד בבלי: מסכת חולין דפים מב-נח
- רמב"ם: משנה תורה, הלכות שחיטה פרקים ו-יא
- שולחן ערוך: יורה דעה סימנים כט-סד